הכרעת דין בתיק תתע"א 1597-12-12

הנני מרשיע את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן. 172 קמ"ש.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ג, 10/02/2013 במעמד הנוכחים.

גזר דין

כפי שכתבה כב' השופטת רז לוי  בפסק דין שבעפ"ת 6304-09 הוגש ע"י בא כח הנאשם כי משך תקופת הפסילה בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, משתנה בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.

כאשר בתי המשפט שוקלים מידת נהיגה מעל המותר וכן עברו התעבורתי של הנהג.

מדובר במקרה דנן במהירות של 172 קמ"ש בקטע כביש בו מהירות המותרת 90 קמ"ש בלבד.

נאשם נוהג משנת  2007, וצבר לחובתו 3 הרשעות קודמות, שלא כוללות הרשעה בגין נהיגה במהירות מעל המותר.

 ברור כי בית המשפט מחוייב על פי מתחם הענישה שנקבע ע"י בית משפט המחוזי, ויש להצביע על פסק דין שניתן בעפת 45527-12-12 אבל יחד עם זאת הובאו בפני ביהמ"ש דוגמאות של תיקים בהם המשפט הסתיים בתקופת פסילה קצרה יותר, הכל בהתאם לוותק נהיגה של הנהג, ונסיבותיו האישיות והמהירות המיוחסת לאותו נהג. 

 בית המשפט לוקח בחשבון כי הנאשם לקח על עצמו האחריות וכן את הנסיבות האישיות של הנאשם שהוכחו במסגרת מסמכים רפואיים שהוגשו ע"י בא כח הנאשם.

די לציין כי הנאשם נפצע בתאונת דרכים ועבר שיקום בבית לוינטשיין ועדין נמצא בטיפולים רפואיים שהוא מגיע אליהם תוך כדי נהיגה מדימונה, והטיפולים בבית חולים תל השומר.

במצב עניינים זה,  נראה לי כי נתון זה יש לקחת בחשבון ויהווה נימוק להקלה מסויימת בתקופת הפסילה. חבל מאוד שהנאשם עבר את העבירה  והוא זה שהביא על עצמו עונש פסילה שמחויב בית המשפט להטיל עליו.

מאחר והנאשם צפוי לעונש פסילה לתקופה לא קצרה, וכי אינו עובד, החלטתי לא להטיל עליו קנס כספי.  תפקיד של קנס הינו להעניש את הנהג  ולא את הוריו.  במקום זאת יחתום התחייבות כספית שתהווה הרתעה לעתיד.

לאור כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם העונשים הבאים :

1.          פוסל את הנאשם מלקבל או מלהוציא רשיון נהיגה לתקופה של    10       חודשים פסילה בפועל -  בניכוי 30 יום פסילה מנהלית.

יתרת הפסילה תמונה מיום 8.1.13.

הרשיון כבר מופקד.